תחום יישוב הסכסוכים, אם בדרך של בוררות ואם בדרך של גישור, הינו נדבך חשוב ומשמעותי בניהולו של כל סכסוך משפטי. הבוררות והגישור זכו להכרה והפנמה כחלק בלתי נפרד ממערכת המשפט הישראלית, ובתי-המשפט מפנים תיקים רבים, אם מתך חובת המהו"ת (פרוייקט בחינת היתכנות הגישור שבחובה הנוהגת בחלק מבתי המשפט ובתי הדין כיום) ואם באופן יזום, לפתרון הסכסוך מחוץ לכותליהם.

אברהם לינקולן, שהחל את דרכו כעורך-דין ומייצג, אמר פעם: " רפו ידי הפונים להתדיינות המשפטית. שכנעו את שכניכם להתפשר ככל שתוכלו. ציינו לפניהם כיצד המנצח "על הנייר" הינו לעיתים קרובות המפסיד האמיתי- בשכר-טרחה, הוצאות והשחתת זמנו. כמשכין שלום יש לעורך-הדין הזדמנות טובה הרבה יותר להפוך לאדם טוב יותר ".

הליכי יישוב הסכסוכים אינם רק אמצעי להגיע לפשרה או הסכמות אלא גם דרך יעילה ליישב סכסוך תוך שליטה טובה יותר בהליך ובתוצאתו.

כיום סכסוכים רבים מופנים מלכתחילה לגישור או בוררות, תוך ויתור על ההתדיינות המסורתית בבתי-המשפט. פעמים רבות מהווה הפניה ליישוב סכסוכים שלא בערכאות המשפט דרך לא רק יעילה מבחינת הזמנים אלא גם, ובעיקר, יעילה כלכלית, בתפיסה הצרה והרחבה. בשנים האחרונות סעיפי גישור ובוררות בחובה הפכו שכיחים ונפוצים במערכות הסכמיות וחוזיות רבות וארגונים רבים אף מקימים מערכות יישוב סכסוכים פנימיים שבחובה על מנת לייתר את הצורך בפנייה לערכאות.

לניהול והתנהלות בגישור ובבוררות אסטרטגיות שונות מאלו הננקטות בניהול הליך בבית-המשפט ויש לתת על שוני זה את הדעת – ליתרונותיו וחסרונותיו.

המשרד עוסק רבות בכל האמור ביישוב סכסוכים, הן בקיום בוררויות וגישור והן בייצוג וליווי הלקוחות לאורך ההליכים.

לעו"ד רם א. גמליאל ניסיון רב בניהול גישור ובוררויות ואף בהקמת מערכות יישוב סכסוכים פנים מערכתיות לארגונים שונים.