כאשר ניגשים להכין תוכנית אסטרטגית יש 4 צעדים מתחייבים ודגש אחד שצריכים להנחות אתכם לאורך הדרך:

הצעד הראשון – הבנת "תמונת המצב".

לשם כך עליכם לקבץ את מירב המידע האפשרי על מנת שתהיה בפניכם תמונה מלאה ככל האפשר. תחשבו לעניין זה על פאזל שכל חלקיו התפזרו לכם. יכול ולא תמצאו את כל החלקים בסופו של דבר, אבל, ככל שתחפשו (גם מתחת לספה ובין הכריות) אחר החלקים האבודים כך תלך התמונה ותתבהר וככל שהתמונה שלמה יותר כך התוכנית האסטרטגית שלכם תהיה טובה יותר.

הצעד השני – "הערכת המצב".

לאחר שהשלמתם את תמונת המצב (כמיטב יכולתכם ומתוך הבנה שלעולם התמונה לא תהיה באמת מלאה) עליכם לעשות את הערכת המצב – קרי: סיווג הסיטואציה, וסיטואציות המשנה, ל"מצב" או "בעיה" – לעניין זה ראו הרחבה כאן.

הצעד השלישי – קביעת "המסלול האסטרטגי".

מהם היעדים שלכם, מה המצבים שבדרך, מה הבעיות ואלו פתרונות אתם יכולים לתת לאלו.

המסלול האסטרטגי צריך להיות מונחה אבני דרך ברורים – בזמן ובתוצאות.

הצעד הרביעי – הבנת הטקטיקה.

טקטיקה הינה דרך הוצאת האסטרטגיה לפעולה. מהם האמצעים שאתם צריכים, מי ביצע מה, מתי (קבועי הזמן) וכד'.

אומנם כעיקרון הטקטיקה הינה שלב נפרד מקביעת התוכנית האסטרטגית אבל מבלי להבין את האמצעים שעומדים לרשותכם, ולא חשוב מכך את אלו שלא עומדים לרשותכם, לא ניתן לקבוע תוכנית אסטרטגית ברת ביצוע.

ודגש אחד חשוב – זמן.

כל תוכנית ניתן לתכנן עד אין סוף. ותמיד היא תלך ותשתפר.

אבל! וזה האבל הכי חשוב! תוכנית שלא תהיה מוכנה בזמן היא פשוט לא רלוונטית. במיוחד בעולם של היום דברים חייבים להתקדם בקצבי זמן קצרים ויעילים.

העולם בכלל, ומשבר בפרט, לא יישבו וימתינו לכם. בזמן שאתם תעשו תוכניות הסיטואציה תתקדם ותשתנה וגם אם תספיקו לקפוץ על הרכבת לא בטוח שהתוכניות שהכנתם רלוונטיות לסיטואציה שהתפתחה.

לכן – תקבעו לעצמכם מראש את נקודת הזמן הראשונה לתוכנית – סגירת התוכנית ויציאה לדרך וזאת מתוך הבנה שכל תוכנית תשתנה ותתפתח לאור הסיטואציה.