בתחום המשפט נעשה בשנים האחרונות מהפך שקט אך מכריע אשר מוביל מגישה משפטית "מגיבה" לגישה משפטית "מונעת" (צמצום החשיפה לסיכונים).

ניהול הסיכונים המשפטיים תחת המשפט המונע^(ס"ר) מותאם לצרכיו הייחודיים של המגזר העסקי וניתן להתאימו לצרכי חברות ענק כמו גם לאלו של עסקים בינוניים.

ניהול סיכונים הינו לחם חוקו של כל ארגון המבקש להתנהל באופן מושכל. כשם שיש צורך בניהול הסיכונים הכלליים, התפעוליים וכד' בארגון כך ישנו צורך בניהול הסיכונים ונקודות הכשל המשפטיים. באופן עקרוני ניתן לקבוע כי ניהול סיכונים משפטי אינו דומה, לא בניתוחו ולא בביצועו, דימיון מלא לניהול סיכונים "רגיל" המוכר בתחום העסקי. הצורך בניתוח רחב המתחשב לא רק בצרכי העשייה אלא גם בניתוחי התנהגות ושינויי פסיקה וחקיקה צפויים מאלץ פיתוח של מודל מותאם.

 גישת המשפט המונע מבצעת למעשה ניהול סיכונים משפטי משולב ומותאם לצרכי כל ארגון או חברה בנפרד.

למעשה המשפט המונע הינו גישה אינטר-דיסציפלינארית המשלבת שלושה תחומי ניתוח באופן ייחודי:

• ביצוע סקרי סיכונים לאיתור וניתוח נקודות החשיפה לסיכון, קיימות ופוטנציאליות.
• ניתוח וייעוץ המשלב ניהול סיכונים וביקורת אסטרטגיה תוך ניסיון למזער את הוצאותיה המשפטיות של החברה.
• ניתוח נקודות הקונפליקט של החברה (חיצונית ופנימית) והסתברות התממשותן על יסוד מודלים מותאמים לרבות מתחום תורת המשחקים.

כל זאת, בהתבסס על ניתוח ובקיאות רב תחומיים בתחומי המשפט הרלוונטיים ובתחומים חוץ-משפטיים ועסקיים, על מנת להעניק תמונת מצב והערכת מצב רחבות ומקיפות ככל האפשר, שעל בסיסן נקבעים דפוסי עבודה וחשיבה המותאמים לבית-העסק ולצרכיו בטווח הזמן המיידי והארוך כאחד.

ביסוד השיטה עומדת החזקה לפיה עלותו המלאה של ניהול קונפליקט משפטי גבוה בהרבה מזו המוצגת במאזן החברה כאשר את ההוצאות והנזקים הנגרמים לחברה עקב התמודדות עם קונפליקט משפטי ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים: ישירים ועקיפים.

בין העלויות הישירות ניתן למנות את: עלות שכ"ט עוה"ד המטפלים בקונפליקט (חיצוניים או פנימיים); אגרות בית-משפט (במקרה של תביעה); תשלומים שונים (לצד שכנגד) ככל שנפסקים; הוצאות מומחים, דואר, שליחים וכד'.
בין העלויות העקיפות, שלא מקבלות ביטוי מלא בדו"ח רו"ח/ חשב החברה ובמאזניה, ניתן למנות: עלות אובדן שעות העבודה של הדרגים בחברה (הלא-משפטנים) הנדרשים לסייע בעניין זה [כגון: צילומי חומר על-ידי המזכירה; דיונים ופגישות עם המעורבים בעניין; הכנת תצהירים על-ידי עובדים ומנהלים בחברה; הכנת עובדים ומנהלים לקראת עדות בבימ"ש; ביטול זמן בהגעת עובדים ומנהלים לדיונים בבימ"ש וכד'); אובדן הכנסה לחברה עקב ביטול הזמן האמור; ביטול זמן כללי של העובדים בחברה (וככל שה"פרשה" סבוכה ומעניינת יותר כך עולה מדד ה" water-cooler talks"; עלות הייעוץ והייצוג המשפטיים השוטפים (והיכולת לצמצמם עם צמצום הסיכונים); אובדן שעות עבודה בשיקול וקיום מו"מ לפשרה; פגיעה מוראלית בחברה ועובדיה; פגיעה בשם הטוב של החברה ובמוניטין הן העסקי והן הציבורי שלה.; עידוד צדדים שלישיים לתביעות דומות כנגד החברה ועוד.

אין כל ספק כי בהצבת האחד מול השני הרי שההוצאות העקיפות עולות, במרבית המקרים, על אלו הישירות על אף שאינן באות לידי ביטוי בדוחות החברה ובביקורותיה. להוצאות אלו יש נטייה להתייחס כאל "רעה חולה" או "כוח עליון" כאשר למעשה ניתן היה למנוע את מרביתן בהתנהלות משפטית וניהולית מתאימה. בניגוד לדעה המקובלת, שניתן לראות אותה כלא יותר מאשר "אגדה אורבאנית", הרי שאת רוב הסכסוכים וההוצאות המשפטיים ניתן למנוע מראש ובעלויות נמוכות בהרבה מאלו המוצאות בפועל להתמודדות איתם.

משכך: נקיטה בגישה זו של משפט מונע מובילה, בהכרח, לשתי תוצאות רצויות עבור החברה:

• צמצום מצבי הקונפליקט המשפטיים והצורך לעסוק בהם (פינוי משאבי החברה לאפיקים יצרניים מאשר התמודדותיים);
• צמצום הוצאות החברה, הישירות והעקיפות, בהתמודדות ועקב מצבי הקונפליקט המשפטיים.

בסיס הגישה הינו בניתוח והבנת נקודות הכשל והסיכונים המשפטיים בארגון באופן מושכל ומקדים. גישה זו מובילה לצמצום ההוצאות המשפטיות וההתנהלות המשפטית של הארגון או העסק, הן הישירות והן העקיפות, תוך ניתוח נקודות החוזק והחולשה של כל ארגון. גישה זו, בעיקרה, דוגלת ברעיון כי קביעת כללי עבודה נכונים ומותאמים, הדרכה נכונה, רצף ביקורות, ומודעות יכולים למנוע נקודות כשל משפטיות רבות עוד לפני שנתגלעו לכדי קונפליקט. הגישה הינה גישה רציונאלית-כלכלית בעיקרה אשר מטרתה העיקרית הינה להגדיל את היקף העסקים והרווחים של בית-העסק תוך הקטנת העלויות המשפטיות הישירות והעקיפות.

בשלב הראשון מבוצע ניתוח ראשוני רוחבי של העסק וצרכיו כאשר מושם דגש מיוחד על ההיבטים החשובים מבחינת סוג העסק ופעילותו תוך עמידה על נקודות הכשל המשפטיות האינהרנטיות. ניתוח זה נעשה באופן גלוי וסמוי ובמידת הצורך גם בשילוב מומחים שונים מתחומים שונים לאור דרישות החברה והממצאים לאורך הבדיקה. על בסיס ניתוח זה מוצעת מסגרת התנהגות רב-שכבתית בסיסית אשר מטרתה לקבוע את הכללים למניעת התגבשות סכסוכים משפטיים אשר מקורם בפעילות לא נכונה של העסק, עובדיו או מנהליו. לאחר הניתוח הראשוני מבוצע ניתוח פרטני ומדוקדק של כל מצבי הכשל שעלו במסגרת הניתוח הרוחבי והם נבחנים, במשותף עם העסק, בראייה רציונאלית תוך שקילת הסיכונים והסיכויים העתידיים שעלולים לעלות מכל מצב שכזה. בכפוף לשיקולי יעילות וכדאיות מוצעים פתרונות להתמודדות עם כל אחד מהמצבים.

דגש מיוחד מושם על היבטי הקניין הרוחני והמוניטין של העסק כאשר בכפוף לצרכי החברה נבנית תוכנית עבודה שמטרתה שימת דגש על הקניין הרוחני של החברה והגנה על מרכיבי המוניטין של החברה.

'משפט מונע' לא מתמקד אך ורק בסכסוכים אשר מגיעים לערכאות אלא נועד למנוע, לצמצם ולייעל גם נקודות כשל משפטיות קיימות, אשר לרוב החברה נוטה להתייחס אליהם כאל "המצב" או "רע הכרחי" ואשר ניתנים לצמצום ושליטה ובכך לייעל את עבודת החברה ולחסוך משאבים יקרים המושקעים בנקודות אלו.

חשוב להדגיש כי אימוץ גישה זו של משפט מונע אינה מיועדת לתכנון ארוך-טווח בלבד אלא כוללת גם ניתוח וייעול של שמירה ועמידה על זכויות החברה תוך בחירה באסטרטגיה הטובה ביותר למיצוי הזכויות באופן היעיל ביותר עבור העסק.

החלת ביקורת משפטית בדרך של משפט מונע יכולה להיעשות הן כביקורת חד-פעמית או תקופתית והן במסגרת ליווי צמוד של העסק.